Monday, 27 February 2017

מה אנחנו יודעים על ידוענים

אם השתתפת בתוכנית ריאליטי אתה כנראה יודע לענות על השאלה. אם לא, כדאי שתקדיש מחשבה לעניין.
ידוענים מגיעים מתחומים שונים ומגוונים בחיים. שחקנים, דוגמנים, ספורטאים וכד'. מיקומו בתוך קהילת הידוענים יכול להשפיע על מידת הפופולריות שלו.
מאפיין מרכזי של הידוענים הוא קיום של היררכיה. יש אמנים שנחשבים יותר ויש שנחשבים לפחות באופן הסיקור התקשורתי והיחס אליהם. אופן ההתמקדות בו וההבדלה בין החיים האישיים והמקצועיים של הידוען. יוצרת תלות הדדית במערכת היחסים של הידוען והתקשורת. שניהם צריכים אחד את השני כדי לקדם כל אחד את מטרותיו שלו. אם ניקח לדוגמא את הזוכים בתוכניות הריאליטי השונות, נבין שכל אחד מהם בעצם מייצג את התוכנית שעבורה הוא השתתף. יש כאן קיום של אינטרסים שמשותפים לשני הצדדים. אבל במקרים מסוימים הדבר עלול לייצור מראית עין שונה מהמקור ולכן נוצר אצלנו הצופים פער בין מה שאנחנו רואים על המסך לבין מה שאנחנו בין יודעים.

ידוענים הם בעלי שני ניגודים מובהקים. מצד אחד חיי זוהר נוצצים ומרהיבים ומצד שני חיים פשוטים ורגילים כמו כל האנשים. לניגוד הזה יש משמעות גדולה מבחינה תקשורתית. האיזון ביניהם משתנה בתלות תדמית הידוען הספציפי ובמיקומו בהיררכיה.
מנגנון שיווקי הוא אחד הגורמים המרכזיים לפער. בעבר כלי התקשורת השתמשו בידוענים כדי להעביר מסר, כיום המידע הזה מסופק על ידי הידוענים עצמם ברשתות החברתיות השונות.

במקום להשקיע תקציב מוגדל בפרסומות שאולי אף אחד לא התעניין בהם, שמים את המוצר או המסר בפיהם של אותם אנשים מוכרים והם אלו שאמורים למכור או לשווק את אותו מוצר. לדוגמא, אדם אשר זוכה בתוכנית ריאליטי, נדרש במשך תקופת זמן לא מבוטלת אחר כך להמשיך ולהפיץ את המסרים של אותה תוכנית. ישנם משתתפים שלא מסכימים כל כך עם העניין הזה ומעדיפים לחזור לאלמוניות שאפפה אותם קודם לכן. משתתפים אלו קשה להם עם חשיפה לא מדודה, כלומר שאין להם תמיד יכולת לשלוט עד כמה ומתי רואים אותם. אלו המתמודדים שיתרחקו מאור הזרקורים ותמיד תישאל השאלה מה אנחנו יודעים עליהם חוץ מהתוכנית שראינו אותם.

המאמר מה אנחנו יודעים על ידוענים פורסם ראשון בבלוג proustblog



from
http://proustblog.com/%d7%9e%d7%94-%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%99%d7%95%d7%93%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%99%d7%93%d7%95%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%9d/

Sunday, 26 February 2017

שירותי אחסנה

קיבלתם קידום בעבודה ועכשיו אתם צריכים להתחיל לתכנן את הרילוקיישן לארץ זרה. מה עושים עם כל הדברים שצברתם במהלך השנים, היכן תוכלו להשאיר אותם במקום בטוח, אתם בטח שואלים את עצמכם. שירותי אחסנה נותנים את הפתרון האידיאלי והמושלם לכך. מעכשיו יש לכם אפשרות גם לטוס ולהתקדם בחיים האישיים והמקצועיים וגם יש מקום שיכול לשמור לכם על החפצים היקרים כל כך לליבכם. רילוקיישן משמש בעיקר לתקופות קצובות בזמן ולצורכי עבודה או לימודים ואינו זהה לתהליך של הגירה ממדינה למדינה. רילוקיישן לצורכי עבודה הוא תופעה נפוצה שמטרתה העברת אדם בעל מומחיות או ידע למדינה שאין בה מומחיות או ידע זה, לצורכי לימוד והכשרה; או העברת מנהל לצורך ניהול סניף או פעילות מקומית של החברה שמטעמה הוא נשלח; וכן העברת עובד בשליחות דיפלומטית מטעם גוף מדיני. בין המניעים למעבר ניתן לכלול: פיתוח קריירה והתקדמות מקצועית, שיפור איכות החיים, ומניעים כלכליים. לפני ביצוע רילוקיישן, על העובד ומשפחתו לוודא כי יש בידם אשרת עבודה ושהייה במדינה שאליה הם נשלחים, כי הם מכירים את התרבות במדינה וכי הם מודעים לקשיים או לשינויים במדינה. נהוג להבחין בין ביצוע רילוקיישן למדינות מפותחות, שרילוקיישן אליהן מבטיח תנאי מחיה טובים, דומים לאלה של אוכלוסייה המקומית (מבחינת חינוך, דיור, גישה לשירותי בריאות ומזון) לבין רילוקיישן למדינות מתפתחות, שבהם תנאי המחיה של האדם המבצע רילוקיישן שונים, בדרך כלל מאלה של האוכלוסייה המקומית. רבים מאיתנו בוחרים לעשות שינוי עם החיים ובין השאר מחליטים על שינוי מקום מגורים, עוברים למדינה אחרת לכמה שנים טובות, במטרה לחסוך קצת כסף, לחוות, לראות ובעיקר כדי להרגיש משהו אחר ולא מוכר בגוף ובנשמה. למעשה, מדובר בפרוייקט של ממש, אשר דורש מחשבה על כל הפרטים הקטנים, גם כשאתם עוברים לבד ובטח ובטח כאשר אתם עוברים עם המשפחה שלכם. לכן חשוב מאד גם לבחור שירותי אחסנה מתאימים שיוכלו לתת לכם את הפתרון המשתלם ביותר למקרה שבו החלום בחוץ לארץ יסתיים מכל סיבה שהיא, תמיד תוכלו לחזור לארץ.

שרותי אחסנה

המאמר שירותי אחסנה פורסם ראשון בבלוג proustblog



from
http://proustblog.com/%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa%d7%99-%d7%90%d7%97%d7%a1%d7%a0%d7%94/

Tuesday, 21 February 2017

תדמית זה הכול בחיים

פנים רבות לתשובה. למשל התשובה לשאלה "בת כמה את גבירתי"? - יכולה להיות: ישירה, סירוב,  שקר, הסטה: "לא זאת השאלה...", התקפה: "איך אתה מעז, חצוף....", התחמקות: "מותר לי להיכנס לסרט", "עוד הרבה לפנסיה", "צעירה מ..", בשאלה: "למה אתה שואל"?, "למי זה חשוב?", חנופה: מבוגרת ממך אבל אם תרצה...", התחנחנות: "בת כמה אני נראית לך"?

בניית תדמית פוליטית בתקשורת היא מאפיין בסיסי של חברת הצריכה המודרנית. תדמית הפוליטיקאי נבנית בהופעות רבות בציבור וממה שידוע על חייו הפרטיים. ה"אני הציבורי" נבנה ומועבר באמצעות מהלכי מכירה ובניית תדמיות. שיטת הבחירות החדשה בישראל (1996) העבירה את מוקד מערכת הבחירות מאידיאולוגיות לאישים. השינוי הזה התבטא בעצם קיום העימות, בשאלות המנחה ובטקטיקות שנקטו המועמדים בבניית תדמיתם, בתגובה לשאלות המנחה ובהתייחסויות לא מוזמנות לעצמם.

האם הקהל שופט את המועמדים לפי תשובותיהם לשאלות בעימות? האם הם מקבלים ציון חיובי כשהם עונים לשאלה? שיח פוליטי הוא דו משמעי מטבעו. הפוליטיקאים מגדירים את התקשורת שלהם כ"עמומה", "מעורפלת", "מטייחת", ומצדיקים זאת בטענה שהסיטואציה הפוליטית אינה מאפשרת בדרך כלל תקשורת ישירה ופשוטה. פוליטיקאים שרצים לבחירות אמורים לעסוק בקונפליקטים מכמה סוגים. למשל, כאשר ציבור בוחרים חצוי בעניין מסוים, או כשיש סתירות פנימיות במצע מפלגתם. במצבים אלו התעלמות ועמימות הם הפתרון היחיד. לעומת זאת, מחקר שנעשה על העימות הנשיאותי בארה"ב ב- 1992 גילה שתשובות ישירות תורמות לניצחון בעימות. חמש הסיבות העיקריות לניצחונו של ביל קלינטון היו בסדר הזה: בטחון עצמי ונוכחות, תשובות ישירות לשאלות, יושר ואמינות, שימוש באסטרטגיה התקפית והתייחסות לצורכי הקהל הרחב. מכאן, שעמימות בתשובה לא תמיד עוזרת.

בנוסף לצורך לענות לשאלה, על המועמדים לעמוד בגבולות הזמן שנקבע ורצוי שיעשו זאת באופן שיוביל לאמירה שתסכם את הטיעון ותחרת בזיכרון.

בעימות ב- 1996 בין בנימין נתניהו ושמעון פרס, היו מספר כשלים לפרס – הוא הציג עצמו בדרך מיושנת של מנהיג המופיע כמייצג כיוון אידיאולוגי או תנועה פוליטית או כגיבור אינדיבידואלי. פרס דיבר על "אנחנו", נתניהו מכר את עצמו.

כך נוצר חוסר שוויון בין שני המתעמתים בשלושה תחומים: ההתאמה למדיום, חוקי הז'אנר ואסטרטגיות השונות. נתניהו הציג עצמו למדיום. הופעה בטלוויזיה היא הסביבה בה הוא פורח- הוא הופיע צעיר, אנרגטי ובטוח בעצמו. הוא מומחה באריזת מסריו לפי דרישות המופע. אסטרטגית המתקפה חידדה את בטחונו העצמי. לעומתו, פרס נכשל בשלושת התחומים – הוא ביטא בוז לעצם הרעיון שיש להתכונן לראיון, תשובותיו היו דחוסות, הוא לא הצליח לגבשן לסיסמא ולהתארגן בזמן שהוקצב לו והגרוע מכל פרס בא לעימות תחת אילוצים של יועציו. הוא היה חסר בטחון ולכן נכשל.

המאמר תדמית זה הכול בחיים פורסם ראשון בבלוג proustblog



from
http://proustblog.com/%d7%aa%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%96%d7%94-%d7%94%d7%9b%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d/

Monday, 20 February 2017

ריהוט גן

אם אתם יכולים להרשות לעצמכם לקנות דירת קרקע אז כנראה יש לכם כסף ואמצעים להשקיע גם בצד החיצוני לבית. ריהוט גן הוא אחד המאפיינים הבולטים של המאה העשרים ואחת. אירוח אנשים ואורחים הפכו לדבר שכיח וכל משפחה רוצה להראות שיש לה את המקום לארח. טיפוח גינות לצורכי פנאי ונוי הוא כיום תחביב נפוץ בקרב אנשים רבים. גנים מוקמים הן לצרכים שימושיים בהם יכולים לבלות אנשים והן כאלמנטים נופיים בלבד, שכמעט אין גישה אליהם, בצידי דרכים בין-עירוניות, בכניסות לערים ובסביבות נוספות. גן נוי הוא שטח פתוח, פרטי או ציבורי, המשמש את האדם לצורכי פנאי וליפוי סביבת מגוריו. בעברית, המושג "גן" מתייחס למגוון סוגים של שטחים פתוחים פרטיים או ציבוריים וחופף באופן חלקי כמה מושגים נוספים: פארק הוא בהתייחסות לרוב לגן גדול מאוד ואף לשמורת טבע גדולה. גינה מתייחסת לרוב לגן פרטי וקטן יותר. בשפות אחרות לדוגמה אין הבחנה בין "גן" ו"גינה". חצר הוא שטח פתוח בעל קונוטציה שימושית יותר, לעומת נוי ופנאי בלבד. חצר היא לרוב חלק הצמוד לבינוי, ואינה בהכרח שטח ירוק. לחצר גם משמעויות נוספות, לדוגמה בהקשר של "חצר מלוכה". בוסתן הוא גן פרטי הצמוד לבית ובו עצי-פרי. אין הגדרה חד משמעית המבדילה בין בוסתן לבין "פרדס". גן הוא שטח פתוח הקרוב לשטחים בנויים, או צמוד אליהם, ואשר הקמתו או הגדרתו ותיחומו הם מעשי ידי אדם להבדיל משטח טבעי פתוח. בהיסטוריה הרחוקה, הגן אף צמח והתפתח כ"טבע" בתוך העיר או היישוב; כלומר להבדיל בין שטח טבעי לגמרי, בו האדם לא נגע, לבין שטח פתוח שנותר בתוך מקום מיושב - בין אם הוקם באופן מלאכותי ובין אם נותר כשריד טבעי אשר נעטף על ידי ציוויליזציה אשר בחרה להשאירו ככזה. למעשה, רוב מוחלט של הגנים בעולם הם שטחים שנותרו טבעיים לאחר שצמחה סביבם עיר והם טופלו או עוצבו מחדש במשך הזמן. לעומת זאת נדירים מאוד הם המקרים בהם שטחי גינון החליפו שטחים בנויים. לכן תמיד משתלם ריהוט גן כדי לארח אנשים מבחוץ.

ריהוט גן

המאמר ריהוט גן פורסם ראשון בבלוג proustblog



from
http://proustblog.com/%d7%a8%d7%99%d7%94%d7%95%d7%98-%d7%92%d7%9f/

Wednesday, 15 February 2017

תיעודי לא בהכרח מציאותי

קולנוע תיעודי, למרות שעולה משמו כאילו הוא מתעד את המציאות, נכון יותר לומר שהוא מפרש אותה. סרטים אלו מורכבים מחומרי מציאות, הם מבקשים לתעד התרחשויות שקרו באמת או לשחזר אירועים שקרו, אבל בכל מקרה הם נשענים על נרטיב דרמטי. במילים אחרות, הסרטים מורכבים ממקטעים (סיקוונס) שמורכבים מסצנות, שנובעים זה מזה ומובילים האחד אל השני ובכל יוצרים נרטיב דרמטי. כלומר, יוצר הסרט משתמש באמצעים הלקוחים מהקולנוע הבדיוני (עריכה, שילוב סאונד וויז'ואל) כדי להעצים את האמינות ואת "רושם הממשות" של הסרט התיעודי.

לכן, אחת ההגדרות המוצלחות לקולנוע תיעודי היא: טיפול יצירתי במציאות הממשית. או: פרשנות יצירתית של המציאות הממשית. במילים אחרות, קולנוע תיעודי מבקש לעסוק בחומרי מציאות, אבל לעשות להן דרמטיזציה. זו הגדרה בעייתית מפני שקשה להגדיר מהי יצירתיות ומהו טיפול יצירתי. כלומר, לא מדובר בתיעוד "פסיבי" של המציאות (כמו מצלמות אבטחה למשל שמצלמות מנקדת מבט קבועה באופן פסיבי), אלא היוצר לוקח חלק במציאות אותה הוא מעצב. נראה אם כן כי הסרטים של האחים לומייר, שצילמו פועלים היוצאים מהמפעל אינם קולנוע דוקומנטרי מפני שלא נעשתה פעולה יצירתית, אלו חומרי גלם (שמהם אפשר היה לעשות סרט דוקומנטרי). כלומר, הגדרת הז'אנר לא רק תלויה במה שיש בתוצר (בסרט), אלא גם באופן העשייה ובכוונת היוצרים. רק סרט שיש בו אמירה כלשהי, כוונה כלשהי, פרשנות יצירתית, נחשב כסרט דוקומנטרי. אבל, יש בכך פרדוכס שכן עצם הנצחת המציאות מייצרת התערבות במציאות, פרשנות של המציאות בין אם נתכוון לכך ובין אם לא. עצם הצבת מצלמה (אפילו מצלמת מעקב) משנה/מתערבת בסביבה

סרטי תעודה מציגים נקודת מבט מסוימת, המבנה שלהם מזכיר סרט עלילתי והוא בדרך כלל לא יסתפק בהצגת נתונים/מציאות, אלא גם יציע נקודת מבט לשיפור המציאות. גם כאן שיפור המציאות תגיע מנקודת מבט כלשהי (במאי, עורך או השחקן עצמו) וזו הרי התערבות בנעשה והשפעה גם אם מינורית על המציאות עצמה. היכולת שלנו כצופים לשפוט האם אירוע זה התרחש במציאות, קטנה ככל שהתקדמות הטכנולוגית גדלה. לכן תיעודי הוא לא בהכרח מציאותי.

המאמר תיעודי לא בהכרח מציאותי פורסם ראשון בבלוג proustblog



from
http://proustblog.com/%d7%aa%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%93%d7%99-%d7%9c%d7%90-%d7%91%d7%94%d7%9b%d7%a8%d7%97-%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%99/

מחיר מנוף להעברת דירה

בכל שנה בעונת הקיץ אנשים משנים את כתובתם. למה בקיץ? כי זו סוף שנת הלימודים והילדים בחופש. כי זו סוף שנת הלימודים האקדמאית והסטודנטים בחופש, כלומר תקופת בחינות. בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר מחיר מנוף להעברת דירה הוא משהו קריטי וחושב מאד במעבר של משפחות צעירות. משפחות אלו עם ילדים יש להם הרבה ציוד שצברו במהלך השנים. משפחות צעירות מהוות את אחד מקהלי היעד המרכזיים, אשר לשמן הוקמו מרכזי הצעירים. משפחה צעירה במדינת ישראל של היום מתמודדת עם קשיים רבים: המאבק היומיומי על פרנסת הבית, קניית דירה וביטחון כלכלי, אתגרים בנושאי הורות וגידול הילדים, חינוך, הרצון להשפיע על סביבת המגורים ותרבות ופנאי. כולנו מכירים את זה: אחרי הצבא עוברים לתל אביב, מוצאים עבודה, מתחילים ללמוד, מתאהבים ועוברים לגור יחד, מתחילים קריירה, מתחתנים והופ... צריך לעבור דירה. והפעם, קרבה לפאב השכונתי כבר פחות חשובה. לעומתה, מערכת חינוך לילדים, המרחק ממקום העבודה והבטחה לחיים מלאים בכל הנוגע לתרבות ופנאי הופכות חשובות הרבה יותר. עד לפני חמש שנים, המשפחות הצעירות של תל אביב מצאו מענה לכל אלה בשכונות המזרחיות והצפוניות של העיר, בגבעתיים ובבקעת אונו. עם זאת, המחירים המאמירים באזורי הביקוש הביאו לכך שאותן משפחות נאלצות לבחון אפשרויות אחרות. השכונות שהוו את היעדים האטרקטיביים ביותר בקרב המשפחות הצעירות הפכו להיות יקרות, בעקבות עליות המחירים שהביאו אותן לעלות מממוצעת של מעל 3 מיליון שקלים לדירת 5 חדרים חדשה, לכל הפחות. ערים כמו הרצליה, רעננה, רמת השרון, גבעתיים ואפילו שכונת נווה שרת בתל אביב יצאו מהמשחק מבחינת אותן משפחות צעירות. ההון העצמי הממוצע של משפחה צעירה בישראל עומד על כ-300 אלף שקל, ונניח כי עם עזרה של ההורים, אותן משפחות מצליחות להכפיל את הסכום. לפי הנתונים המובאים כאן, אותן המשפחות לא יכולות לרכוש דירה ולקבל משכנתא מקסימלית באף אחת מהערים המצוינות בטבלה. לכן מחיר מנוף להעברת דירה הוא משהו שמשפחות צעירות לא צריכות להתפשר עליו, כאשר הן עוברות ויש להם תכולה רבה להעביר.

מחיר מנוף להעברת דירה

המאמר מחיר מנוף להעברת דירה פורסם ראשון בבלוג proustblog



from
http://proustblog.com/%d7%9e%d7%97%d7%99%d7%a8-%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%a3-%d7%9c%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%aa-%d7%93%d7%99%d7%a8%d7%94/

Saturday, 11 February 2017

בית הספר של המחר

בית הספר של המחר הוא אינו עוד חזון מיושן אלא משהו שקורם עור וגידים כבר תקופה ארוכה.

בית הספר במתכונתו המוכרת, הוקם במהלכה של המהפכה התעשייתית במחצית השנייה של המאה התשע עשרה, לא השתנה מהותית למרות הרפורמות, ואולי בגללן (הרפורמות יוצרות אשליה של שינוי; האשליה מאפשרת את שימור הקיים). הוראת הרצאה סמכותית מצד אחד ולמידת שינון צייתנית מצד אחר ממשיכות לשלוט בבית הספר ולהכשיר אזרחים, פועלים וחיילים ממושמעים (או "מטומטמים" בלשונו של ג'ון גאטו). בית הספר הישן והטוב חי ובועט וקובר את כל הרפורמטורים שבאים לכלותו. מסביב "פאנטא ריי" ("הכול זורם") ובית הספר – סלע איתן. המדינה, המשפחה, העבודה, הזהויות הקבוצתיות והאישיות משתנות ללא הרף, ורק בית הספר כמנהגו נוהג. נכון, בית הספר של היום אינו זהה לבית הספר של אתמול, אך הוא דומה לו מאוד. לשני בתי הספר יש מבנה דומה – פיזי, ארגוני ומושגי, אך יש הבדל באקלים: בבית הספר של היום יש יחסים טובים יותר בין המורים לתלמידים והתלמידים (לא המורים) מרוצים יותר, או סובלים פחות. אבל בית הספר של אתמול התאים לסביבה החברתית־ תרבותית של אתמול, ובית הספר של היום אינו מתאים לסביבה החברתית־תרבותית של היום – ומכאן נובע משבר החינוך של ימינו. ומה עם בית הספר של מחר, כיצד הוא ייראה? כמעט הפוך מבית הספר של אתמול והיום. מדוע? כי בית הספר של מחר יתבסס על העיקרון של יצירת תנאים ללמידה. בית הספר יאפשר לתלמידיו ללמוד – להתעניין, לחקור, ליצור. למעשה אנחנו יודעים כל מה שיש לדעת על בית הספר של מחר - על למידה, הוראה, הערכה, תכנית לימודים ועוד. אם כך, מדוע אנחנו לא מיישמים את מה שאנחנו יודעים? מדוע אנחנו גוררים את החינוך של המאה התשע עשרה אל המאה העשרים ואחת וממשיכים להיערך לאתגרים של אתמול? מה חסר לנו כדי להפוך את הידע שלנו למציאות?

שאלות אלו מעסיקות אותנו ההורים, המורים וגם המנהלים. מדוע השינוי המיוחל אינו מגיע, התשובה כנראה ומעל הכול טמונה בחברה שבה אנחנו מחליטים לבנות עבור ילדינו.

המאמר בית הספר של המחר פורסם ראשון בבלוג proustblog



from
http://proustblog.com/%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%a8/

Thursday, 9 February 2017

קניית צפיות

כיום יותר ויותר אנשים מבינים שאם אתה רוצה לקדם את העסק או המוצר שלך אתה חייב לחשוף אותו ברשת האינטרנט. קניית צפיות הפכה לדבר שכיח מאד בתעשייה כאשר המטרה למעשה היא להגדיל את טווח החשיפה ברשת ולהשאיר אותו בתודעה. תודעה מוגדרת כאחת מתכונות הנפש, בדרך כלל מייחסים אליה תכונות כמו סובייקטיביות, הכרה עצמית והאפשרות לקלוט את היחס בין הזהות האישית לסביבה. תרבויות ודתות רבות גורסות כי התודעה נמצאת בנשמה שנפרדת מהגוף. באופן כללי נושא התודעה הוא נושא שנוי במחלוקת. המדע הקונבנציונאלי תופש את התודעה דרך המוח, ותפקודו באמצעות מערכת העצבים. במשך הזמן עם התפתחותה של תורת הקוונטים מחקרים גילו כי ישנה אפשרות שהתודעה לא בהכרח קשורה למוח ויכולה להתקשר ל D.N.A   ולסביבה התוך תאית. קיימת גישה פילוסופית הגורסת כי תודעה היא בעצם מודעות. מודעות למשהו מסוים היא הפניית תשומת הלב אליו. כשאנו מרגישים אנו למעשה שמים לב לקיומו של הרגש. כשאנו חושבים אנו מודעים לקיומה של המחשבה. במובן הזה אנו מודעים גם כאשר אנו חולמים כי תשומת הלב שלנו מופנית אל מה שקורה בחלום. גישה נוספת להגדרת התודעה היא על ידי תפישה של זמן ומרחב. הפילוסוף רנה דקארט עסק בגישה זו הגורסת כי כל דבר מתקיים מנקודת ראות מסוימת. במילים אחרות לכל דבר (מחשבה,רגש) ישנה תמונה במוח. כל תמונה נרשמת במוח על ידי מערכת החושים, כאשר תת המודע אינו מזהה זמן ומרחב ביחס לתמונה, זאת לעומת ההכרה המודעת שיכולה לתת תאריך ושעה לתמונות מן העבר. המסקנה היא שהרשמים בתת המודע קיימים כל הזמן ואם נרשמה אינפורמציה (כמו טראומה למשל) האדם יכול לחוות אותה שוב ושוב כאילו היא מתרחשת עכשיו. מכאן שהמוח אינו מבדיל בין עבר ועתיד אלא קיים כל הזמן בהווה. השאלה מהי תודעה הינה שאלה פילוסופית ולה תשובות רבות. אך  ההגדרה הרווחת והנוחה ביותר היא כי התודעה הינה הכרה המחולקת לחלק מודע ולחלק שאינו מודע (תת- המודע). לכן ישנה חשיבות רבה מאד לקניית צפיות כאשר מדובר על חשיפה הרשת האינטרנט.

קניית צפיות

המאמר קניית צפיות פורסם ראשון בבלוג proustblog



from
http://proustblog.com/%d7%a7%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%a6%d7%a4%d7%99%d7%95%d7%aa/

Wednesday, 8 February 2017

הכיתה כזירת התרחשות

הנטייה להפעלת תוכניות התערבות בתוך הכיתה תפסה תאוצה רבה בשנים האחרונות ושוב ושוב נשמעת קריאה ליישום תוכניות אלו במטרה לסייע להתפתחות הרגשית והחברתית של התלמידים.
נבנו תוכניות שונות ומגוונות תחת כותרות שונות. התיאור המוצלח ביותר של מטרת תוכניות אלו אומר שתוכניות אלו באות  לפתח כישורים התנהגותיים המבוססים על אפיונים אישיים מוכרים ומקובלים, ערכים ועמדות הנחשבים לחשובים לחיי חברה בריאים ויצרניים.

למרות שכיחותן של תוכניות ההתערבות, לא העלה המחקר בתחום תוצאות חד משמעותיות לגבי השפעתן של תוכניות אלו. המחקר תומך בכך שהיעילות המוגבלת של תוכניות אלו משקפת יותר את פיתוח התוכנית ואת בהירותה מאשר את האפקטיביות שלה. הכישלון של תוכניות אלו נובעת מכך שחסרה תפיסה ורציונל שינחו את בחירת הנושאים והפעילויות, חסרה מסגרת קונספטואלית להתפתחות החברתית-רגשית של התלמידים. למרות כוונותיהם הטובות של היועצים אין שימוש נכון בתוכניות (פעילויות מנותקות בלי רצף, זמן מוגבל) ואין הפעלה בתור תוכנית מקיפה ומערכתית, כך שיעילותה של התוכנית מתערערת.

הפסיכולוגיה האדלריאנית מציעה מסגרת תיאורטית שימושית כבסיס לפיתוח תוכניות התערבות. הגדיר בריאות נפשית כ"עניין חברתי". מושג זה מתאר את הפרט כבעל אוריינטציה לאחר/לקהילה, בעל תחושת חיבור, קשר לעולם ולאחרים על בסיס שיווין ושיתוף פעולה. הבריא בנפשו הוא בעל הזיקה לחברה ולקהילה, מסוגל להבין ולעריך חוות דעת של אחר, מתנהג בשיתוף פעולה ובאחריות ותורם- משרת את האינטרס החברתי. אדם כזה הוא יותר מרוכז באחר ובעל עניין קונסטרוקטיבי בחיים ככלל. אדלר מייחס את כל הבעיות של ילדים ומתבגרים להתפתחות לא מספיקה של העניין החברתי.

המודל ההתפתחותי הזה לבריאות נפשית נשען על השלבים הבאים:

בריאות נפשית הנה מדד להתנהגויות של שיתוף פעולה ואחריות לחיים חברתיים. אנו כולנו נולדים עם יכולת, אך חייבים לפתח יכולת זו באמצעות אימון בבית, בביה"ס ובקהילה.

יש ללמד את הפרט את הכישורים של חיים בריאים נפשית. במילים אחרות , היכולת המולדת מתפתחת באמצעות אימון בכישורים חברתיים. המיומנויות החברתיות לפי אדלר הם: א. הבנת העצמי והאחרים ב. כישורי אמפטיה ג. כישורי תקשורת בין אישית ד. כישורי שיתוף פעולה ה. תרומה אחראית ואחריות בכלל

עמדות אישיות הן פועל יוצא של כישורים בסיסיים אובייקטיבים המתפתחים תוך כדי למידה ושליטה במיומנויות. כלומר, ככל שהילד גדל ורוכש את הכישורים החברתיים של בריאות נפשית, מהווים אלו כלי הערכה סובייקטיבי לבחירות התנהגותיות שלהם ושל האחרים בהתבסס על מידת ההשתקפות של חמשת המיומנויות שהוצגו.

המאמר הכיתה כזירת התרחשות פורסם ראשון בבלוג proustblog



from
http://proustblog.com/%d7%94%d7%9b%d7%99%d7%aa%d7%94-%d7%9b%d7%96%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%97%d7%a9%d7%95%d7%aa/

Monday, 6 February 2017

חברה אזרחית בישראל

חברה אזרחית מעמידה את הפרט בראש סדר העדיפויות ובראש סולם העדיפויות הלאומי, ארגון זה מציף סוגיות שבעבר לא נחשפו לעיני כול ( זכויות אדם, סגנון חיים וכיו"ב ) זאת מטעמים שונים,  חלקם פשוט מחוסר מודעות ומחוסר חשיבות ברוח אותה תקופה, ואילו כיום עניינים אלו זוכים לעדנה וחשיפה בזכות ארגונים אלו.
ניתן לומר כי חברה אזרחית פועלת באופן התנדבותי, רוב מסגרותיה וממלאי התפקידים בה פועלים בהתנדבות וכל זאת תחת מסגרת המדינה ולא מחוץ לה, תחת הכותרת חברה אזרחית פועלים  כל הארגונים האזרחיים והחברתיים כחלק מהמדינה וכחלק "במשחק" הדמוקרטי על מנת לספק צרכים ציבוריים. ארגונים אלה אינם מזוהים רק עם החברה הבורגנית, בתוכם קיימים לא מעט קולות מחאה וביקורת על המצב הקיים, כמובן כאשר המצב לדעתם מחייב זאת. יכולתם של ארגונים חברתיים אלו לפעול תלוי במידה רבה בשיתוף הפעולה ביניהם, וכן במידה במודעות לכוחם ולהשפעתם הפוליטית.

חשיבותה של חברה אזרחית בתוך מדינה דמוקרטית היא חשובה ומכרעת כי היא מעלה למודעות נושאים חברתיים שלא תמיד זוכים לתשומת לב מהמדינה ולא תמיד מצליחים להגיע לאור הזרקורים של התקשורת. יש לה גם יכולת לקחת מקרה פרטי של אזרח ולהשליך אותה לציבור שלם שיש לו את אותה בעיה. כלומר שהבעיה הפרטית של אזרח הקטן היא לא בהכרח רק שלו אלא משותפת לציבור שלם. יכולת נוספת היא יצירת אינטרסים וערכים משותפים למען מאבק בממסד. כלומר, ככל שתהיה יותר מודעות לבעיה יוכלו האזרחים (או הארגונים) להתאגד יחידיו וליצור כוח משמעותי במאבקם נגד המדינה.
פעילות זאת במסגרת החברה האזרחית והעוסקים בתכניה מרחיב את העשייה החברתית בתחומי חיים רבים  ומחזק את אופייה הדמוקרטי של המדינה, על ידי מימוש זכותם של האזרחים להתאגד הלכה למעשה, ביצוע מגוון פעילויות המגבילות את כוחה של המדינה, העלאת נושאים ציבוריים לסדר היום. תפקיד נוסף אותו החברה האזרחית מבצעת הינו מתן שירותי חברה ותרבות, תוך קיום של שיתוף פעולה עם המגזר הפוליטי והכלכלי.

מקובלת כיום ההבנה כי נוכח מהפכות חברתיות בעבר, אין מדובר בחברה אזרחית הפועלת בתחום הפוליטי ב"מובן הצר" אלא כזו שפועלת לכונן תפיסה חברתית חלופית לזו שמציגה המדינה כריבון, גם לגבי המדינה הליברלית היות וגם היא מפעילה מנגנוני שליטה שמטרתם היא הגבלת מעורבות חברתית אזרחית.

המאמר חברה אזרחית בישראל פורסם ראשון בבלוג proustblog



from
http://proustblog.com/%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%94-%d7%90%d7%96%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c/

Sunday, 5 February 2017

מחסן עצים בצפון

בנייה של בתים מבטון היא השיטה הנהוגה כיום בהמון בתים בישראל. במצב הביטחוני של המדינה אי אפשר להאשים אף אחד. אבל יש כאלו שחושבים אחרת ורוצים לבנות את בתיהם מעץ. מחסן עצים בצפון נותן לך את האפשרות להשיג עצים טובים ובעיקר באיכות טובה כדי שיהיו לך חומרי הגלם הנכונים כאשר אתה בונה לא רק את הדלתות והמשקופים. מחוז הצפון הוא כינוי אדמיניסטרטיבי לאחד משבעת המחוזות במדינת ישראל. שטח המחוז משתרע מרמת הגולן והגליל העליון בצפון ועד בקעת בית שאן ורמות מנשה בדרום. בירת המחוז היא נצרת עילית, והעיר הגדולה ביותר היא נצרת. המחוז גובל ממערב בים התיכון, מצפון בלבנון, ממזרח בסוריה ובירדן ומדרום במרחב התפר של צפון הגדה המערבית. גודלו של המחוז הצפוני הוא 4,473 קמ"ר. כמה מאתרי הפולחן והנופש המרכזיים בישראל, לרבות אלה שסביב ים כנרת והר חרמון, שוכנים בתחומי המחוז הצפוני. המחוז חופף פחות או יותר לאזור הגליל במובנו הרחב המקובל, בנוסף לאזור הגולן. עונת החורף היא אחת מארבע עונות השנה. זו העונה עם הימים הקצרים ביותר (יחד עם הסתיו) והטמפרטורות הנמוכות ביותר. באזורים המרוחקים מקו המשווה יורד שלג בעונת החורף. תאריך תחילת החורף משתנה בהתאם למקום ולתרבות. על פי המטאורולוגיה המודרנית החורף חל בחודשים דצמבר, ינואר ופברואר בחצי הכדור הצפוני ובחודשים יוני, יולי ואוגוסט בחצי הכדור הדרומי. עם זאת, באופן מסורתי בתרבויות אירופאיות רבות החורף מתחיל בחודש נובמבר. לכן רצוי שיהיה לך מחסן עצים בצפון אשר ישמור על העצים בתקופת החורף. החורף המטאורולוגי הוא העונה שבה הימים הקצרים ביותר והטמפרטורות הנמוכות ביותר (עם שוני בקנה מידה גדול בהתאם לקו הרוחב הגאוגרפי). שעות הלילה הן 'דומיננטיות' בתקופת החורף ובמרבית האזורים הוא מאופיין בכמות המשקעים הגדולה ביותר. מבחינה אסטרונומית החורף מתחיל ביום הקצר ביותר בשנה ובכל יום חורף יש יותר אור שמש מאשר בקודמו. במציאות הישראלית תקופת שלושת החודשים המשויכת לעונת החורף שבה ממוצעי הטמפרטורות נמוכים יותר מתחילה בסוף נובמבר / תחילת דצמבר. אם 'החורף' אכן מוגדר מבחינה סטטיסטית כרבעון הקר ביותר בשנה אזי ההגדרה האסטרונומית היא כמעט תמיד מאוחרת מדי על פי סטנדרטים אקלימיים אזוריים וההגדרה הבריטית המסורתית היא כמעט תמיד מוקדמת מדי.

[embed]https://www.youtube.com/watch?v=bV4mwWXJkIM[/embed]

המאמר מחסן עצים בצפון פורסם ראשון בבלוג proustblog



from
http://proustblog.com/%d7%9e%d7%97%d7%a1%d7%9f-%d7%a2%d7%a6%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a6%d7%a4%d7%95%d7%9f-2/